תקציר:

"...דע, נסיך, כי בין השנים שבהן בלעו הימים את אטלנטיס ואת הערים הקורנות, והשנים שבהן קמו בני הארים, היה עידן שכמותו לא נודע גם בחלומות, עידן שבו נפרשו ממלכות אדירות על פני העולם כמו האדרת הכחולה שתחת הכוכבים... לשם בא קונאן הסימרי, שערו שחור, מבטו זועף וחרב בידו, גנב, חמס ורוצח, שנשא עמו עצב רב אך גם שמחה רבה, כדי לרמוס את כסי המלוכה של העולם תחת סנדליו." … כך נפתח אחד האפוסים הגדולים בדברי ימי הפנטסיה; קורות קונאן הברברי, שעיצב לפני כמאה שנים את עולם הפנטסיה כפי שהוא כיום. אלה הן אגדות עתיקות על עולם שחרב. עולם פלאי של מלכים ומכשפים, דרקונים ולוחמים, עולם חופשי מכבלי התרבות המרסנת אותנו כבני אנוש. עולם אכזרי הסוגד לאלים עתיקים וחסרי מצפון, עולם פראי שבו הכל עוד מותר והרשות נתונה. זהו עולמו של קונאן הברברי.