תקציר:

בניה ויואב, שני חברי ילדות שגדלו באותה התנחלות, נזרקים מתוך חייהם, וכל אחד מהם יוצא למסע שאין לדעת כיצד יסתיים. הזמן הוא ערב פינוי יישובים לטובת הסכם מדיני. בניה, רב צעיר בהתנחלות, נקלע למאבק בין נערי גבעות מקומיים ובין המתונים שבאנשי היישוב, והמאבק מידרדר לאלימות קשה. מן הרגע הזה והלאה בניה אינו יכול לקיים עוד את שגרת חייו. יואב, שהתיישב בתל אביב אחרי מסעותיו בעולם, חוגג עד אבדן חושים במסיבת טבע, ובה עולה ומשתלט עליו אירוע טראומטי מימי שירותו הצבאי. גם הוא מתקשה לחזור לשגרה. שני צעירים ישראלים בני זמננו מצטיירים כאן לכאורה על דרך הניגוד המוחלט – מכאן היאחזות באדמה ובאמונה ובמשפחה, ומכאן מסעות ופריקת כל עול – אבל הלבטים אינם תחומים בצד זה או אחר, גם לא הכמיהות. על ספו של כפר פלסטיני ייפגשו לבסוף שני המסעות המנוגדים.